יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי הסבר לגבי מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס

דברי הסבר לגבי מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס

 המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס


מבנה החוק המוצע וחידושים עיקריים החוק המוצע כולל ארבעה עשר חלקים. נסקור עתה את הנושאים שבהם עוסקים החלקים ואת החידושים העיקריים שבהם. חלק א': עקרונות ופרשנות לחלק הראשון שני פרקים. הפרק הראשון קובע את עקרונות היסוד של החוק המוצע. הפרק השני מגדיר את המונחים המשמשים את החוק כולו. חידוש מרכזי בחלק זה מצוי בהגדרת חדלות הפירעון. החוק המוצע מאמץ את המבחן התזרימי וקובע כי חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. בכך זונחת הצעת החוק את המבחן המאזני הקיים. נדבך נוסף של בחירה זו נמצא בסעיפים 9 ו–109 להצעת החוק. סעיפים אלה קובעים כי, ככלל, נושה עתידי, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים. זאת למעט בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. הבחירה במבחן התזרימי כמבחן לחדלות הפירעון יחד עם הקביעה כי, ככלל, נושה יוכל להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון רק כאשר לא שולם לו חוב במועד, מייצרות נקודת כניסה ברורה להליכי חדלות הפירעון אשר תקנה לשוק ודאות ויציבות. ההסדר המוצע לעניין זה מבוסס על אחד הלקחים העיקריים שנלמדו מהליכי חדלות הפירעון והסדרי החובות בשנים האחרונות. העדרה של נקודת כניסה ברורה הביאה לא אחת לחוסר בהירות לגבי זכויותיהם של הנושים. חידוש נוסף בחלק זה נוגע לסמכות העניינית של בית המשפט בהליכי חדלות פירעון של יחידים. לפי הדין הקיים מתנהלים כלל הליכי חדלות הפירעון, של תאגידים ושל יחידים, לפני בית משפט מחוזי. מספרם של הליכי חדלות הפירעון של יחידים גדל בשנים האחרונות במאות אחוזים. בדיקה שנערכה בהנהלת בתי המשפט העלתה כי למעלה מ–%50 מההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי הם הליכי חדלות פירעון. עובדה זו הביאה לעומס רב על בתי המשפט המחוזיים. בדיקה של מהות ההליכים ואופיים מלמדת כי ברוב המכריע של המקרים אין הצדקה אמיתית לניהולם של ההליכים בבית המשפט המחוזי. יתרה מכך, חלק גדול מההליכים המתנהלים כיום בבית המשפט המחוזי הם הליכים שמתאימים במהותם להכרעות של גורמים מינהליים ואינם דורשים הכרעות שיפוטיות. המדובר בעיקר בהחלטות שתכליתן לנהל ולפקח על התנהלותו היומיומית של החייב במהלך ההליכים ולא דורשות הכרעות סבוכות. לאלה יש להוסיף גם את השינוי התפיסתי הנזכר לעיל ולפיו אירוע חדלות הפירעון אינו עוולה או פגם מוסרי של החייב, אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי. שינוי תפיסתי זה משליך גם על סיווגו של ההליך. אין מדובר בהליך מעין עונשי שתכליתו להרתיע או להעניש את החייב, אלא בהליך שנועד להסדיר ולנהל כשל אשראי שמהווה חלק ממהלך העסקים הרגיל של שוק האשראי. גם מתן ההפטר לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי נטל על עצמו. מטעמים אלה מוצע לערוך רפורמה יסודית בכל הנוגע לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. ראשית מוצע להעביר את הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. הליכי חדלות פירעון של תאגידים ייוותרו בניהולו של בית המשפט המחוזי. הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 596 נוסף על כך, מוצע להעביר את החלקים המינהליים של הליכי חדלות הפירעון לניהולו של הכונס הרשמי או בשמו המוצע - הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי )להלן - הממונה(. כך, הממונה יהיה אחראי על ניהולם השוטף של ההליכים, ואילו הכרעות בסכסוכים שהן הכרעות שיפוטיות בעיקרן יהיו בסמכותו של בית משפט השלום. לצד השינוי בסמכות העניינית ביחס להליכי חדלות פירעון של יחידים מוצע לקבוע כי הליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך )עד 000,150 שקלים חדשים( יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. לגבי חייבים אלה יחליף רשם ההוצאה לפועל הן את בית משפט השלום והן את הממונה, והוא ינהל באופן מלא את הליכי חדלות הפירעון. להצעה זו כמה תכליות נוספות. ראשית, היא נועדה לפשט את הליכי חדלות הפירעון של בעלי חובות נמוכים אשר ברובם המכריע כבר נמצאים במערכת ההוצאה לפועל. שנית, מדובר בכמות גדולה מאוד של חייבים שכאמור נגד מרביתם מתנהלים כבר הליכי גבייה בהוצאה לפועל. העברת הטיפול בחייבים אלה בין המערכות השונות אינה צעד יעיל בנסיבות העניין. זאת בעיקר נוכח העובדה שכבר קיימת מערכת בעלת מאפיינים מעין שיפוטיים שמכירה את החייב וברוב המכריע של המקרים טיפלה בו לאורך תקופה. שלישית, ההסדר המוצע ייצור איזון בין הליכי חדלות הפירעון המוצעים בתזכיר שהם מוטי הפטר ושיקום לבין אינטרס הנושים לגביית חובם ומניעת שימוש וניצול לרעה בהליכי חדלות הפירעון. מערכת ההוצאה לפועל נתפסת כמערכת מוטת גבייה ועל כן הפקדתה על הליכי חדלות פירעון של יחידים בעלי חובות נמוכים תסייע בשמירת אינטרס הנושים וסינונם של חייבים המבקשים לנצל לרעה את דיני חדלות הפירעון כדי להתחמק מתשלום חובותיהם. רביעית, הדבר ישפר את יכולתה של המערכת ליישם את התיקון ולהתמודד עם העברתם של חלק גדול מההליכים המתנהלים כיום בבתי המשפט אל מערכת מינהלית. הפקדת הטיפול בחייבים הקטנים יחסית במערכת ההוצאה לפועל תחלק את נטל הטיפול בחדלי פירעון יחידים בין רשות האכיפה והגבייה לממונה ותסייע לאחרון להתמודד עם המשימות כבדות המשקל שהחוק המוצע מפקיד בידיו. היא אף תאפשר לממונה להתמקד בטיפול בהליכים מורכבים או בהיקף גדול. חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד החלק השני עוסק בניהול הליכי חדלות פירעון של חייב שהוא תאגיד. החידוש העיקרי בחלק זה הוא בקביעת נקודת פתיחה משותפת להליכי שיקום ולהליכי פירוק. בניגוד למצב כיום, אופן פתיחת ההליכים לא יקבע עוד את תוכנו של משטר חדלות הפירעון שיחול על החייב. על פי המוצע, בקשה לפתיחת הליכים תוגש באופן אחיד. בית המשפט יכריע אם התאגיד חדל פירעון ורק לאחר מכן יקבל הכרעה לגבי מסלול הטיפול בתאגיד. במקרה שבו קיים חוסר בהירות בשלב הראשון לגבי ההליך הראוי, יוכל בית המשפט להמשיך בהפעלה של התאגיד לתקופה קצרה ולבקש מהנאמן להגיש לו דוח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי הדוח יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול כדי להבריא את התאגיד או לפעול לפירוקו. כך, הצורה הטכנית של הגשת הבקשה לא תכתיב עוד את המסלול המשפטי הבלעדי של הטיפול בחדלות הפירעון של התאגיד. בית המשפט הוא שיקבע את המסלול המתאים על בסיס הנתונים שיובאו לפניו. בחלק זה מוטמעים גם תיקוני החקיקה שנחקקו במסגרת תיקון מס' 19 לחוק החברות שעסק בהבראה ושיקום של חברות. תיקונים אלה הוטמעו לעתים בשינויי נוסח, במטרה לפשטם, ובמקצת המקרים תוך שינוי ההסדרים. חלק ג' : הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד החלק השלישי לחוק המוצע עניינו בניהול הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד. הקו המנחה של חלק זה הוא ראייתם של הליכי חדלות הפירעון של יחיד כהליכים שבהם שיקום החייב הוא תכלית מרכזית. המבנה המוצע של ההליך מכוון להשגת תכלית זו. הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 597 החידוש העיקרי בחלק זה הוא העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורמים מינהליים. הליכי חדלות פירעון בבקשות חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך של עד 000,150 שקלים חדשים יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. בשאר ההליכים יהיה הממונה אחראי על ניהולם השוטף של הליכי חדלות הפירעון. חידוש מרכזי נוסף הוא מבנה ההליכים. על פי המוצע, יחולק הליך חדלות הפירעון של יחיד לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה תחול הקפאת הליכים על היחיד. עם תום תקופת הבדיקה תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו. אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי. תכנית השיקום תכלול הוראות בדבר ניהול נכסיו של היחיד ומימושם, התשלומים העתיים שעליו לשלם והוראות לעניין הפעלת עסקו. במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית. חלק ד': הנשייה בחלק זה מוצע להסדיר את כלל היבטי הנשייה. חלק זה חל הן על יחידים והן על תאגידים. הוא מגדיר את היקף הנכסים שייכלל בנכסי קופת הנשייה )המאסה(, את הליך ההגשה של תביעות חוב וההכרעה בהן, את מעמדם של הנושים המובטחים ואת סדרי הנשייה. אחת מתכליותיו העיקריות של החוק המוצע היא להביא להגדלת הצדק החלוקתי בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים, שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה. אין ספק כי למהלך זה ערך חברתי רב אך הוא טומן בחובו גם סיכון לעליית מחיר האשראי וצמצום היצע האשראי לעסקים ועל כן השינוי המוצע בעניין זה משמעותי מחד גיסא, אך זהיר ומתון מאידך גיסא. החידוש העיקרי בהקשר זה טמון בביטול הרוב המכריע של החובות בדין קדימה. זאת מתוך רצון לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים הכלליים בקופת הנשייה. חלק גדול מהחובות שחל עליהם היום דין קדימה הם חובות מס למדינה, ומוצע לבטל את דין הקדימה על חובות אלה. עם זאת מוצע להותיר בדין קדימה חובות שמקורם בניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי. זאת משום שכספים אלה אינם שייכים לחייב )המנכה( והוא משמש רק צינור להעברתם לרשויות. באופן דומה, מוצע להותיר את דין הקדימה גם לגבי חובות מס ערך מוסף, שכן גם כספי המע"מ מוחזקים בידי המוכר במעין נאמנות בעבור רשויות המס. עוד מוצע להותיר בדין קדימה חובות מס שהגיע מועד פירעונם ורשות המסים פרסה לחייב את תשלומם. הסדר זה נועד להתמודד עם החשש שרשות המסים תימנע מלפרוס חובות מס לאחר ביטול דין הקדימה ובכך תיפגע יכולתם של חייבים לפרוס את חובות המס שלהם ולצלוח משברים כלכליים זמניים. נוסף על כך, מוצע להגביל את כוחם של בעלי שעבוד צף ולקבוע כי אלה יוכלו להיפרע את חובם רק לסכום השווה ל–%75 משווי הנכסים הכפופים לשעבוד הצף. תכליתה של הצעה זו היא קידום עקרון השוויון בין הנושים גם על חשבון הנושים המובטחים. היא מהווה גם מהלך משלים לביטול החובות בדין קדימה כיוון שביטולם של החובות בדין קדימה בלא מהלך זה עלול היה להביא להגדלת החלק המגיע לבעלי השעבוד הצף בלבד, בלי לשפר את מצבם של הנושים הכלליים. זאת משום שבעל השעבוד הצף קודם לנושים הכלליים בסדר הפירעון, ועל כן הוא היה קודם להם גם לגבי חלק הנשייה ש"השתחרר" בעקבות צמצום דין הקדימה. כדי למנוע זאת, מוצע לצמצם גם את היקף הנכסים שמהם יכול להיפרע בעל שעבוד צף וכך ליצור מעין צינור להעברת החובות שלגביהם בוטל דין הקדימה לנושים הכלליים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה. הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 598 ההוראה היא פרוספקטיבית ולכן לא תחול על הלוואות ושעבודים שנוצרו לפני מועד חקיקתו של החוק. לשם כך מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה על תאגיד שיש לו שעבוד צף שניתן כערובה להלוואה ושניהם ניתנו עובר ליום פרסומו של החוק המוצע )להלן - יום הפרסום( יחולו הוראות הדין הקיים, לרבות דיני הקדימה. נוסף על כך, אם ההלוואה ניתנה לאחר יום הפרסום אך השעבוד הצף נוצר לפני יום הפרסום )לדוגמה במיחזור הלוואות( יחול הדין הישן למשך חמש שנים מיום הפרסום בלבד. יובהר כי הוראה זו תחול ברמה התאגידית, כלומר, אם יש לתאגיד שעבוד צף אחד שלגביו יש להחיל את הדין הישן, יחול הדין הישן לעניין דין הקדימה והשעבוד הצף לגבי כל התאגיד וכלל חובותיו. הוראת מעבר זו תסייע גם להטמיע את השינוי המוצע בצורה מדורגת. חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם ההוראות המוצעות בחלק זה עוסקות במעמד הנושים וזכויותיהם בהליכי חדלות הפירעון. הן מבהירות כי מעמד הנושים הוא מעמד מייעץ בלבד וכי השליטה על ההליכים נמצאת בידי הנאמן ובית המשפט. חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי חלק זה עוסק בתפקידיו ובסמכויותיו של הממונה )היום - הכונס הרשמי( בהליכי חדלות פירעון. החוק המוצע מעגן את מעמדו של הממונה כזרוע של המדינה שתפקידיו המרכזיים הם שמירת האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון וניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. שמו המוצע - הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי - מבטא את מעמדו ואת סמכויותיו החדשות על פי החוק המוצע. נוסף על כך, במטרה לאפשר לממונה לפקח באופן יעיל על הליכי חדלות הפירעון ולמנוע את ניצולם לרעה, מוצע להעניק לממונה סמכויות אכיפה לגבי עבירות פליליות מסוימות הנוגעות לליבת הליכי חדלות הפירעון. סמכויות אלה מוסדרות בחלק י"א להצעת החוק. חלק ז': סמכויות בית המשפט חלק זה עיקרו בניסוח עדכני של סמכויות בית המשפט בדיני חדלות הפירעון הקיימים. הוא אינו מציע חידושים משמעותיים מלבד השינוי בסמכות העניינית שהוזכר לעיל. חלק ח': אחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון חלק זה קובע הוראות לעניין אחריות נושאי משרה בתאגיד שנמצא בחדלות פירעון אך טרם החל בהליכים פורמליים. החידוש העיקרי בנושא זה הוא הקביעה כי על דירקטורים בתאגיד שנמצא בחדלות פירעון לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון. הוראה זו כוללת את אחד החידושים העיקריים בהצעת החוק הנוגעים למערך התמריצים של נושאי משרה בתאגיד הנמצא בקשיים כלכליים. חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים ההוראות המוצעות בחלק זה נועדו לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון שיש להם היבטים בין–לאומיים. הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים כוללים מקרים שבהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות, או מקרים שבהם הנושים של החייב או חלקם הם נושים ממדינה זרה. חלק זה מבוסס על עבודה שנעשתה בוועדת ארגון האומות המאוחדות למשפט מסחרי בין–לאומי )UNCITRAL ,)אשר במסגרתה פותח חוק לדוגמה להסדרת הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים )Insolvency Border-Cross on Law Model UNCITRAL.) חלק זה נועד להתמודד עם אחת ההשלכות של הכלכלה הגלובלית - ניהול עסקים ונכסים בכמה מדינות. מדובר בהשלמת חסר בחוק הישראלי שלא נתן עד כה מענה ראוי לשינויים בכלכלה העולמית. חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים חלק זה עוסק בהסדרי חוב שאותם מבקש החייב לעשות שלא במסגרת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. הפרקים הראשון והשני אינם חדשניים ומבוססים על הדין הקיים. הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 599 הפרק השלישי עוסק במינוי מומחה בהסדרי חוב בחברות איגרות חוב ומבוסס על תיקון מס' 18 לחוק החברות. לאור ההתפתחות שחלה בשנים האחרונות בעולם הסדרי החוב והתמחותם של השחקנים בתחום, מוצע להרחיב את שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטה אם למנות מומחה וכן להגמיש את נקודת הזמן שבה יש למנות את המומחה, כפי שיפורט בהרחבה בדברי ההסבר לפרק זה. הפרק הרביעי עוסק בניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד. זהו פרק חדשני והוא מבוסס על המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל, שמינה שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ועל טיוטת חוק הסדרי חובות )תיקוני חקיקה(, התשע"ה-2015 ,אשר אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה, ביום כ"ה בתמוז התשע"ה )12 ביולי 2015 ,)ומיישמת את המלצות הוועדה. ההצעה נועדה לאפשר לתאגיד לבצע הסדר חוב בשלב מוקדם, עוד בטרם חדלות הפירעון, במטרה לעצור את ההידרדרות בשלב מוקדם לטובת כל בעלי העניין בתאגיד. חלק י"א: עונשין הפרק הראשון בחלק זה קובע הוראות עונשין. הוראות העונשין בדין הקיים מנוסחות בצורה ארכאית ומסורבלת. נוסף על כך, חלק גדול מהעבירות הן למעשה עבירות של קבלת דבר במרמה ועל כן כפולות ומיותרות. החוק המוצע בא לתקן קשיים אלה, לנסח בדרך עדכנית את העבירות הקיימות כיום ולהשמיט את העבירות המיותרות. הפרק השני מעניק לממונה סמכויות אכיפה ביחס לעבירות הקשורות להליכי חדלות פירעון. הענקת סמכויות אכיפה לממונה שהוא הגורם האחראי על תחום חדלות הפירעון ובעל המומחיות בתחום תסייע לאכיפה יעילה יותר מול מי שמנסים לנצל לרעה את דיני חדלות הפירעון. למהלך זה חשיבות רבה. הרחבת מסלול השיקום שבחוק המוצע עלולה להביא אתה גם הגדלה של הניסיונות לנצל לרעה את אפשרות השיקום. על כן, בד בבד עם הרחבת מסלול השיקום יש חשיבות להרחבת כלי האכיפה וההרתעה לשם התמודדות עם תופעות אלה. חלק י"ב: שונות חלק זה מסדיר בעיקר את נושא הערעורים, את הסמכת בתי משפט השלום לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים ואת סמכותו של שר המשפטים לקבוע תקנות לעניין החוק המוצע. חלק י"ג: תיקונים עקיפים מוצע לתקן את דברי החקיקה הכוללים התייחסות לדיני חדלות פירעון או שההסדרים הקבועים בהם נוגעים לדינים אלה. בכלל זה מוצע לבטל את פקודת פשיטת הרגל ואת החלקים בפקודת החברות העוסקים בפירוק חברות. במקביל מוצע לתקן את חוק החברות, בסעיף 360 להצעת החוק. כיום מוסדרים הליכי פירוק של חברה בפקודת החברות, הן כאשר מדובר בפירוק הנובע מחדלות פירעון והן בפירוק של חברה סולבנטית. הצעת החוק מבקשת להפריד את הסדרתם של שני נושאים אלה. הליכי חדלות פירעון של חברה שאינה סולבנטית, לרבות פירוקה, יוסדרו בחוק המוצע ואילו שאר הפירוקים יוסדרו בחוק החברות. התיקון המוצע לחוק החברות מסדיר הליכי פירוק אלה והוא כולל בתוכו הסדרים לגבי פירוק בידי בית משפט של תאגיד שאינו חדל פירעון וכן פירוק מרצון בידי בעלי המניות. הוראות פקודת פשיטת הרגל וההוראות בפקודת החברות ובחוק החברות שמוצע לבטלן בהצעת חוק זו מובאות בנספח לדברי ההסבר. תיקון מרכזי נוסף הכלול בהצעת החוק הוא תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967( להלן - חוק ההוצאה לפועל(, בסעיף 361 להצעת החוק. תיקון זה נועד להשלים את ביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים )בחוק ההוצאה לפועל )תיקון מס' 47( )הפטר לחייב מוגבל באמצעים(, התשע"ו-2015( ס"ח התשע"ו, עמ' 2497 .))הוא מצטרף להצעה להעביר את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, לידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חלק ג' לחוק המוצע. נוסף על התיקונים המתוארים לעיל, יש מספר רב של חוקים שתיקונם נדרש כדי להתאים את המונחים הקיימים כיום בחקיקה לאלה שבחוק המוצע. הצעת החוק כוללת בשלב זה רק חלק מתיקונים אלה, בעיקר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 600 בהסדרי החקיקה שבהם יש חשיבות רבה לבהירות חקיקתית. שאר התיקונים יושלמו בהמשך הליכי החקיקה בכנסת, במהלך הכנתה של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה חלק זה קובע הוראות תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה. מכיוון שהחוק המוצע מבצע שינוי מהותי בדיני חדלות הפירעון, הן בדין המהותי והן בצד המינהלי, נדרשת תקופת הסתגלות והיערכות ליישומו של החוק. על כן מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק תידחה בשנה. חידוש נוסף בחלק זה הוא הוראת השעה לעניין גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ו-1995( להלן - חוק הביטוח הלאומי(, בסעיף 375 להצעת החוק. לפי הוראת שעה זו תהיה לעובדי החייב זכות לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי גם בהליכי שיקום ולא בפירוק בלבד. מדובר בתיקון חשוב אך הוא עלול להיות מנוצל לרעה והוא אף כרוך בעלות תקציבית לא מועטה. לכן מוצע לקבוע תיקון זה כהוראת שעה למשך שלוש שנים שבמהלכן ייבחנו השלכותיו.


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'



·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         





























עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב