יום שישי, 25 בנובמבר 2016

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים י"א- י"ב ' עו"ד נועם קוריס

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים י"א- י"ב


תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק י"א: עונשין
חייב שניתן לגביו צו חדלות פירעון, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד – גם  חבר התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו מאסר שלוש שנים:

(1)            הסתיר נכסים במטרה שלא ייכללו בנכסי קופת הנשייה, לפני או אחרי פתיחה בהליכי חדלות הפירעון;

(2)            מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן או לכונס הרשמי במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון;
(א)            יחיד שניתן לגביו צו חדלות פירעון והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, שלא לפי השם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראת סעיף 121(ב), דינו – מאסר שנה.
(ב)            יחיד שניתן לגביו צו חדלות פירעון ולא ציין בכל מסמך הנוגע להפעלת עסקו כי הוא נמצא בהליכי חדלות פירעון, בניגוד להוראת סעיף 121(ג), דינו – מאסר ששה חודשים.
מי שנדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן או לכונס הנכסים הרשמי לפי הוראות סעיפים 44, 46, 131 ו- 145 ומסר מידע חלקי או כוזב או מסמכים כאמור, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו – מאסר שנה.
חלק י"ב: שונות
(א)            הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
(ב)            השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים.
(ג)             בית משפט שלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים בכל מחוז, יהיה בית המשפט השלום שליד בית המשפט המחוזי;
(ד)            לא היה במחוז בית משפט שלום ליד בית המשפט המחוזי, יסמיך מנהל בתי המשפט בית משפט שלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים;
(ה)           מנהל בתי המשפט רשאי להסמיך בתי משפט שלום נוספים כאמור;
(ו)              רשימת בתי משפט השלום שהוסמכו כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.
השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
(1)            סדרי דין בהליכים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק זה, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום;
(2)            כינוס אסיפות הנושים וסדרי עבודתן ובכלל זה, אופן כינוסן, הזימון אליהן ודרך קבלת ההחלטות בהן;
(3)            חובות דיווח שיחולו על החייב, הנאמן, הכונס הרשמי וכל בעל עניין  אחר בהליך חדלות הפירעון, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם;
(4)            אגרות בעד הליכים לפי חוק זה;
(5)            חובת הגשת דוחות, בקשות ומסמכים לפי חוק זה באופן מקוון.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980  -  בטלה.
בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, סעיפים 244 עד 394-  בטלים.
בחוק ההוצאה לפועל -

(1)            בסעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל – 

(א)            במקום סעיף קטן (א) יבוא:


"(א)  חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים שלא יעלו על אלה:





(1)            שנתיים- אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ₪;





(2)            3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 ₪ ואינו עולה על 100,000 ₪.





(3)            4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 ₪."

(ב)            במקום סעיף קטן (א1) יבוא:




"(א1) לבקשה יצרף החייב:





(1)            דוח המתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיים שקדמו לו, הכולל את הפרטים כמפורט להלן, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:






(א)            נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו של היחיד, לרבות ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו;






(ב)            פרטים הידועים ליחיד לעניין נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם של בן-זוגו של היחיד, של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו;





(2)            כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן:






(א)            מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו של היחיד - מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;






(ב)            מידע לעניין מצבו הכלכלי של היחיד וכן מידע לעניין יציאותיו של היחיד מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת השנייה בעניינים כמפורט בטור ב' שלצדו."

(ג)             אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:




"(א2) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א1)(2)."

(ד)            אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב במועדים שנקבעו בסעיף קטן (א), רשאי לפנות בבקשה להסדר תשלומים לפי פרק ז'5 או בבקשה למתן צו הפטר לפי פרק ז'6 לחוק זה.

(ח) הודיע חייב כי אינו יכול לעמוד בשיעורים הקבועים בסעיף 7א(א), תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי אפשרותו להגיש בקשה להסדר תשלומים או לגבי אפשרותו לפנות בבקשה למתן צו הפטר".
(2)            אחרי  פרק ז'4  יבוא:
"פרק ז'5:הסדר תשלומים
הגדרות
69י1.
בפרק זה-




"חוב"- לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה ובלבד שסכומו הוא עד 100,000 ש"ח.




"חייב"- למעט חייב שהוא תאגיד.




"תיק"- תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, עניין שאינו כספי, תיק משכנתא ותיק משכון.
הסדר תשלומים
69י2.
(א)            רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר תשלומים עבור כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב אף אם לא הסכימו כל הזוכים בהתאם להוראות פרק זה.




(ב)            הצעת הסדר תשלומים שאושרה לפי פרק זה מחייבת את החייב ואת הזוכים, גם אם לא הסכימו להצעה כל הזוכים.
הגשת הצעה להסדר תשלומים
69י3.
(א)            הצעה להסדר תשלומים תוגש לרשם ההוצאה לפועל ותכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו; הצעה להסדר תשלומים יכולה לכלול גם הוראה לגבי הפקדת הכספים במערכת ההוצאה לפועל וחלוקה לזוכים באמצעותה; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לצורך קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.
הלשכה שבה יתנהל הליך הסדר התשלומים
69י4
בקשה לאישור הסדר תשלומים תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו ; רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה בקשה כאמור, רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי הבקשה תתנהל בלשכה אחרת  וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה.
הבאת הצעה להסדר לאישור הנושים
69י5.
(א)            הוגשה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להסדר תשלומים כאמור בסעיף 69י3, יורה על הבאת הסדר התשלומים לאישור הזוכים.




(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא רשם ההוצאה לפועל כי יש בהסדר התשלומים שלגביו מתבקש האישור משום ניצול לרעה של ההליך, לא יורה על הבאתו לאישור הזוכים.
אסיפת זוכים
69י6.
(א)            אישור הסדר תשלומים בידי הזוכים יהיה באסיפת זוכים שתיערך בדרך שיורה רשם ההוצאה לפועל.




(ב)            זוכה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
אישור הצעת הסדר בידי הזוכים
69י7.
(א)            יראו הצעת הסדר תשלומים לפי פרק זה כהצעה שאושרה בידי הזוכים אם בהצעה תמכו רוב המצביעים, ואם המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מגובה החוב של כלל המצביעים;
בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.




(ב)            שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים שונות לאופן ההצבעה ובכלל זה להצבעה מקוונת או בהצבעה בכתב.
אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל
69י9.
(א)            הצעה להסדר תשלומים שאושרה בידי הזוכים, תאושר בידי רשם ההוצאה לפועל.




(ב)            בבואו לאשר הצעה להסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך וכן רשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור החייב, אם מצא כי היא נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי.




(ג)             רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לזוכה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו זוכה היה מקבל אילו היה פונה להליכי חדלות פירעון.
תוצאות אישור הסדר תשלומים
69י9
אושר הסדר תשלומים, יפקעו הליכים שננקטו לצורך גביית החוב טרם גיבוש הסדר התשלומים. לעניין זה "הליכים שננקטו לצורך גביית החוב" לרבות עיקולים או הגבלות שהוטלו בגין החוב טרם אישור הסדר התשלומים.
מינוי מנהל הסדר
69י10.
(א)            רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע פעולות ליישום הסדר התשלומים שאושר, כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל;




(ב)            השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מנהל ההסדר ובכלל זה לעניין כשירותו, שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים בפניו לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר, הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן.
סדרי דין
69י11.
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי דין בהליכים לפי פרק זה ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשות לפיו, חובת משלוח הודעה לזוכים על בקשות שהוגשו והגשת התנגדויות להן.
פרק ז'6: צו הפטר
הגדרות
69י12.
בפרק זה –
"חוב"- חוב כמשמעו בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהצהיר עליו החייב, לרבות חובות שאינם מתנהלים בתיקים בהוצאה לפועל.
צו הפטר
69י13
רשם ההוצאה לפועל רשאי ליתן (בסימן זה – בקשת הפטר), ביוזמתו או לבקשת חייב, צו הפוטר את החייב מכל חובותיו (בסימן זה - צו הפטר), בהתאם להוראות פרק זה;
בפרק זה "חייב" – למעט תאגיד.
הגשת בקשת הפטר בידי חייב
69י14
(א)            חייב רשאי להגיש בקשת הפטר אם התקיימו התנאים הבאים:





(1)            בעת הגשת הבקשה סך חובותיו של היחיד עולה על 10,000 שקלים חדשים ונמוך מ-100,000 שקלים חדשים;





(2)            אין לחייב נכסים למעט נכסים הדרושים לו לצורכי מחייתו הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו המנויים בתוספת השנייה לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;





(3)            אין לחייב כושר להשתכרות עודפת כהגדרתו בסעיף 161(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;





(4)            אין לחייב חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;





(5)            לא ניתן לגבי היחיד, בעבר, צו חדלות פירעון אחר.




(ב)            לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א) לחוק.
צירוף תיקים לבקשה
69י15
נפתח נגד החייב תיק נוסף, לאחר הגשת הבקשה, יורה הרשם על צירופו לבקשה רק אם מקורו בעילה שהתגבשה לפני מועד הגשת בקשת ההפטר.
פרסום בדבר הגשת בקשת הפטר
69י16
הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כי מתקיימים לכאורה התנאים לקבלת הפטר-




(א)            יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה; בהודעה שתפורסם יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק, והמועד האחרון להגשת התנגדות.




(ב)            לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק תשלח הודעה על הגשת בקשה במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשה למתן הפטר שהגיש החייב כאמור בסעיף.




(ג)             רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב הגבלות לפי סעיף 66א, למעט ההגבלות המנויות בפסקאות משנה (5) ו-(6).




(ד)            שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר אופן הפרסום והפרטים שיפורסמו וכן בדבר אופן העברת ההודעה והפרטים שיימסרו.
התנגדות לבקשה למתן הפטר
69י17
(א)            נושה רשאי להגיש התנגדות לבקשת הפטר; להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ונימוקי ההתנגדות;




(ב)            התנגדות לפי סעיף קטן (א) תוגש בתוך שלושים ימים מיום החלטת הרשם כי מתקיימים התנאים לכאורה (בסעיף זה – המועד להגשת התנגדות);




(ג)             רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות, לבקשת נושה, את המועד להגשת התנגדות, מטעמים שיירשמו.
העברת התנגדות לבית המשפט
69י18.
(א)            הוגשה התנגדות לבקשת הפטר, יעביר רשם ההוצאה לפועל את הבקשה וההתנגדות לבית משפט השלום.


(ב)            דחה בית המשפט התנגדות לבקשת הפטר שהועברה אליו, יוחזר הדיון לרשם ההוצאה לפועל.
פתיחת הליכים למתן הפטר
69י19.       
חלף המועד להגשת התנגדות ולא הוגשה התנגדות, או נדחתה התנגדות בבית המשפט, יורה רשם ההוצאה לפועל על פתיחת הליכים למתן הפטר.
קבלת מידע על החייב
69י20
עם פתיחת הליכים למתן הפטר רשאי הרשם לדרוש מידע על החייב בהתאם להוראות סעיף 7ב(א) ו-(א5) עד (ט) לצורך חקירת יכולת.
חקירת יכולת לחייב
69י21
רשם ההוצאה לפועל יערוך חקירת יכולת לחייב  ויבחן את מצבו הכלכלי ונסיבות שהביאו למצבו הכלכלי של החייב בתוך שנה ממועד הגשת הבקשה.
חובת דיווח של החייב
69י22
חייב שהגיש בקשת הפטר וחל שינוי במצבו הכלכלי, יודיע על כך בכתב, בהקדם האפשרי לרשם ההוצאה לפועל.
מתן צו הפטר
69י23
מצא רשם ההוצאה לפועל, לאחר שערך חקירת יכולת לחייב כי מתקיימים התנאים בסעיף 69י14 וכי לא מתקיימים התנאים בסעיף 162(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בשינויים המחויבים, יורה על מתן הפטר לחייב.
התניית ההפטר בהכשרה כלכלית
69י24
רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי בטרם יינתן ההפטר יחויב החייב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אם מצא כי היא נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של החייב.
תחולת ההפטר
69י25
צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב למעט מחובות שאינם בני הפטר כמשמעם בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
ביטול ההפטר
69י26
(א)            רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע אם התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לרשם ההוצאה לפועל לפני מועד ההפטר לא היה נותן אותו.




(ב)            ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה או תשלום שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.
סמכות המנהל לגבי קורס הכשרה כלכלית
69י27
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע את תכני קורס ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה ואת משכו.
ערעור על החלטת רשם
69י28
מי שנפגע מהחלטתו של רשם ההוצאה לפועל לפי פרק זה רשאי לערער עליה לבית המשפט.
בחוק החברות -
(1)            בסעיף 1 אחרי ההגדרה "חוק העמותות יבוא"-""חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015;".
(2)            בפרק השלישי בחלק התשיעי -

(א)            בסעיף 350 -


(1)            במקום "בקשה של החברה, של נושה או" יבוא "בקשה של החברה או";


(2)            בסעיפים קטנים (ט1) ו-(י) המילים "או לפי סעיף 350יג" יימחקו;


(3)            בסעיף קטן (יא) במקום "לפי פקודת החברות" יבוא "לפי חוק זה";


(4)            אחרי סעיף קטן (יב) יבוא -


"(יג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי פשרה או הסדר שעיקרם תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן ב' לפרק ז' לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, או הסדר חוב בלא צו חדלות פרעון לפי חלק י' לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, ויחולו לגביה הוראות חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי."

(ב)            סימנים ב' ו-ג' יימחקו.
(3)            אחרי סעיף 351 יבוא:
"חלק תשיעי א': פירוק
פרק א' –פרשנות
הגדרות
351א.
"החלטה מיוחדת" – החלטה של האסיפה הכללית שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מקולות בעלי המניות המשתתפים בהצבעה, ובלבד שעל סדר יומה היתה הצעה להחלטה מיוחדת, וההזמנה אליה נמסרה לפחות 21 יום לפני מועד כינוסה, אלא אם כן הסכימו כל בעלי המניות כי ההזמנה תימסר במועד סמוך יותר לכינוסה.


"נושה" – כהגדרתו בסעיף 4 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.
פרק ב': פירוק בידי בית המשפט
בית המשפט המוסמך
351ב
בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי.
העילות לפירוק
351ג
בית המשפט רשאי להורות על פירוק חברה בהתקיים אחת מאלה:




(1)            החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט;




(2)            החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר רישומה, או הפסיקה את עסקיה למשך שנה.




(3)            בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.
הרשאים לבקש פירוק
351ד
אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק חברה לפי סימן זה:




(1)            החברה;




(2)            בעל מניה;




(3)            היועץ המשפטי לממשלה – לעניין העילות המנויות בפסקאות (2) ו-(3) בסעיף 351ג.
בקשת צו פירוק
351ה
(א)            בקשה למתן צו פירוק תוגש בדרך שיקבע השר, ויפורטו בה, בין היתר, הליכים תלויים ועומדים שהחברה צד להם, לפי מיטב ידיעת המבקש.




(ב)            בית משפט שהוגשה לו בקשת פירוק יקבע מועד לדיון בה, ומועד אחרון להגשת התנגדויות לבקשה.




(ג)             השר רשאי לקבוע מסמכים שעל המבקש צו פירוק לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה.
פרסום הודעה על הגשת בקשה ומשלוח העתק ממנה
351ו
(א)            המבקש יפרסם הודעה לציבור על בקשת צו הפירוק, ומועד הדיון בו והמועד האחרון להגשת התנגדויות, בדרך ובמועד שיקבע השר.




(ב)            הוגשה בקשת הפירוק שלא בידי החברה, ישלח המבקש עותק ממנה לחברה מיד לאחר הגשתה.




(ג)             כל אדם העלול להיפגע ממתן צו הפירוק רשאי לקבל מהמבקש העתק מבקשת צו הפירוק, תמורת תשלום שיקבע השר.
הגשת התנגדות לבקשה
351ז
(א)            אדם העלול להיפגע ממתן צו הפירוק רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו פירוק עד המועד שנקבע לכך לפי סעיף 351ו(א).




(ב)            השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.
דיון והחלטה  בבקשה למתן צו פירוק
351ח
(א)            בית משפט יקיים דיון במועד שנקבע, זולת אם מצא כי לא הוגשו התנגדויות  לפי סעיף 351ז, ובנסיבות העניין אין צורך בדיון.




(ב)            המבקש ימציא לבית המשפט, כתנאי להחלטה בבקשה למתן צו הפירוק, תעודה מאת רשם בית המשפט או מי שהוא הסמיך לשם כך, המאשרת כי המבקש מילא אחר ההוראות לפי פרק זה להגשת בקשת הפירוק.




(ג)             בית המשפט רשאי ליתן צו פירוק אם מצא כי מתקיימים התנאים לכך.




(ד)            לא יינתן צו פירוק לפי פרק זה אם מתקיימים הליכי חדלות פרעון לגבי החברה לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.




(ה)           עם מתן צו הפירוק ימנה בית המשפט נאמן לפי סעיף 351יא.
פרסום הודעה על מתן הצו והודעה לרשם
351ט
(א)            מיד עם מתן צו פירוק, תשלח החברה העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם.




(ב)            הודעה על מתן צו הפירוק תפורסם לציבור ותומצא לגורמים שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע; השר יקבע הוראות לגבי אופן הפרסום ומועדו ולגבי המצאת הצו.
תוצאות צו הפירוק
351י
ניתן צו פירוק -




(1)            תחדל החברה לנהל את עסקיה, למעט ככל שנדרש לשם פירוקה היעיל;




(2)            תחול הקפאת הליכים, כמשמעותה בפרק ה' לחלק ב' לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, כנגד החברה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, דרך כלל או לגבי הליך מסוים;
הנאמן – מינויו, תפקידיו וסמכויותיו
351יא.
(א)            במועד מתן צו הפירוק ימנה בית המשפט נאמן שיפעל במהירות האפשרית למימוש נכסי קופת הפירוק ולחלוקתם בהתאם להוראות בפרק זה.




(ב)            על מינוי הנאמן, תפקידו וסמכויותיו יחולו הוראות פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה:





(1)            רשאים להציע מועמדים לתפקיד נאמן החברה ובעל מניה;





(2)            שכר הנאמן יקבע לפי סעיף 37 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר הוראות לעניין שכר הנאמן לפי פרק זה;





(3)            הוראות סעיפים 34(ב), 35, 48 ו-55 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי לא יחולו;





(4)            בסעיף 40 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי - לא יחולו ההוראות הנוגעות לתכנית לשיקום כלכלי;





(5)            דוחות לפי סעיף 51 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 (להלן – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי) יוגשו לבית המשפט או יתבקשו על ידיו בלבד;





(6)            הפסקת כהונתו של נאמן לפי סעיף 54 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, יכול שתיעשה גם לפי בקשה של החברה או של בעל מניה בה, והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו.
סמכויות בית המשפט
351יב
(א)            בהליכים לפי פרק זה יהיו נתונות לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים 258 ו-260 עד 263 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.




(ב)            בית המשפט רשאי להורות על צירוף הכונס הרשמי כצד להליך, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ועל תקינותו של הליך הפירוק; הורה בית המשפט כאמור, יהיו לכונס הרשמי, הסמכויות לפי חלק ו' לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחוייבים.
תחולת הוראות לעניין ניהול הליך הפירוק
351יג
(א)            על הגשת תביעות חוב והכרעה בהן יחולו הוראות פרק א' לחלק ד' לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחוייבים.




(ב)            על הנכסים הנכללים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים 196(1) ו-198 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.




(ג)             כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי סעיפים 203, 204, 205 (א), ו-(ג)-(ה) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחוייבים.




(ד)            מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף 206 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.
סיום הפירוק
351יד
(א)            לאחר השלמת מימוש כל נכסי החברה שלדעת הנאמן אפשר לממשם, ישלם הנאמן לנושים שחובם אושר על ידיו את חובם, בסכום שאושר, בכפוף לתשלום הוצאות הליך הפירוק.




(ב)            נכסים שנותרו לאחר תשלום החובות לנושים והוצאות הליך הפרוק, לרבות אגרות ושכר הנאמן, יחולקו בין בעלי המניות בחברה.




(ג)             מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הנאמן לשלם כספים שהצטברו בקופת הפירוק לנושים או לבעלי המניות גם בטרם הושלם מימוש כל נכסי החברה, אם ראה כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בניהולו התקין של הליך הפירוק ובאישור בית המשפט.




(ד)            סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט דוח מסכם של פעילותו.
חיסול
351טו
(א)            נוכח בית המשפט כי הושלם פירוק החברה, יורה בית המשפט, בצו, על חיסולה.




(ב)            חברה תהא מחוסלת ממועד מתן הצו.
רישום החיסול
351טז
מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם.
סיום כהונתו של הנאמן
351יז
לאחר רישום חיסול החברה במרשם, יורה בית המשפט על סיום כהונתו של הנאמן.
שמירת מסמכים
351יח
בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכי החברה האמורים בסעיף 124 ובמסמכי הנאמן לאחר חיסול החברה, ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים.
ביטול הליך הפירוק
351יט
(א)            בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר מתן צו פירוק, על יסוד בקשה של החברה או של בעל מניה, להורות על ביטול צו הפירוק, אם מצא כי אין מניעה בנסיבות העניין שהחברה תמשיך בפעילותה ובניהול עסקיה.




(ב)            החליט בית המשפט על ביטול צו הפירוק,  תשלח החברה לרשם העתק מההחלטה, והרשם ימחק את ההערה על צו הפירוק מהמרשם.
פרק ג': פירוק מרצון
הגדרות
351כ
"תצהיר כושר פרעון" – תצהיר שנערך בידי כל הדירקטורים או רובם לפי סעיף 351כב לפיו בדקו היטב את מצב עסקי החברה, ולדעתם החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם בתוך שנים-עשר חודשים מתחילת פירוקה.
קבלת החלטה על פירוק מרצון
351כא
(א)            חברה רשאית לקבל החלטה מיוחדת על פירוקה מרצון לפי סימן זה אם ניתן תצהיר כושר פרעון.




(ב)            על אף האמור בסעיף קטן (א) חברה לא תקבל החלטה על פירוקה מרצון אם מתקיימים הליכי חדלות פרעון לגביה לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.
מתן תצהיר כושר פרעון
351כב
תצהיר כושר פרעון יינתן בידי כל הדירקטורים או רובם.
זימון אסיפה כללית לשם קבלת החלטה על פירוק מרצון
351כג
(א)            אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון תזומן לאחר שניתן תצהיר כושר פרעון, ובאופן שכינוס האסיפה הכללית יהיה לא מאוחר מ-90 ימים לאחר עריכת תצהיר כושר הפרעון.




(ב)            תצהיר כושר הפרעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית.




(ג)             הוראות סעיף 76 יחולו גם על אסיפה כללית לפי סעיף זה בחברה פרטית.
מינוי  נאמן
351כד
אסיפה כללית שקיבלה החלטה על פירוק מרצון תמנה נאמן לניהול הליך הפירוק, ורשאית היא לקבוע את שכרו.
תחילת הפירוק והפסקת ניהול עסקי החברה
351כה
פירוק מרצון תחילתו עם קבלת החלטת האסיפה הכללית על פירוק מרצון, ומשהתחיל הפירוק תחדל החברה לנהל את עסקיה, למעט ככל שנדרש לשם פירוקה היעיל.
הודעה לנושים על פירוק מרצון
351כו
(א)            חברה שקיבלה החלטה על פירוק מרצון תודיע על כך בכתב לנושים הידועים לה, ובכלל זה לנושים שהחוב כלפיהם שנוי במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה.




(ב)            השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרסום מודעה או משלוח הודעות בדבר פירוק החברה, והפרטים שייכללו בהן.
הודעה לרשם
351כז
(א)            החברה תשלח לרשם הודעה על החלטת האסיפה הכללית לפירוק מרצון לפי סעיף 351כא תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה; להודעה יצורפו תצהיר כושר הפרעון, אישור בדבר משלוח הודעה לנושים לפי סעיף 351כו  ופרטי הנאמן שמונה לפי סעיף 351כד.




(ב)            נוכח הרשם כי לא נפל פגם בהחלטת האסיפה הכללית, בתצהיר כושר הפרעון או באישור בדבר משלוח הודעה לנושים, ירשום על כך הערה במרשם.




(ג)             השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי ההודעה לרשם ומסמכים שיש לצרף אליה.
הליכי פירוק מרצון
351כח
התקבלה החלטה על פירוק מרצון -




(1)            לאחר רישום הערה במרשם לפי סעיף 351כז, יהיו לנאמן כל הסמכויות הנתונות לפי פרק ב' לחלק זה לנאמן בפירוק בידי בית משפט, בלי שיהיה זקוק לאישורו של בית המשפט;




(2)            סמכות הנאמן לעניין פירעון חוב של נושים מסוג מסויים ולעניין פשרה עם נושה או חייב של החברה בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, תופעל באישור האסיפה הכללית בהחלטה מיוחדת;




(3)            נושים רשאים להגיש תביעות חוב לנאמן בתוך ששה חודשים מרישום ההערה במרשם על פירוק החברה מרצון, והוא יכריע בהן לפי הוראות סעיף 351יג(א);




(4)            הנאמן יפעל לכינוס נכסי החברה, ניהולם ומימושם לפי הוראות סעיף 351יג(ב)-(ד) בשינויים המחוייבים;




(5)            לאחר השלמת מימוש כל נכסי החברה שלדעת הנאמן אפשר לממשם, ישלם הנאמן לנושים שחובם אושר על ידיו את חובם, בסכום שאושר, ואת הוצאות הליך הפירוק, ויחלק את הנכסים שנותרו בין בעלי המניות בחברה.
מילוי משרת נאמן שהתפנתה
351כט
(א)            נתפנתה משרתו של הנאמן, תמנה האסיפה הכללית אחר במקומו; הנאמן וכל בעל מניה רשאי לכנס אסיפה כללית למטרה זו.




(ב)            נאמן שמונה לפי סעיף זה יודיע לרשם על מינויו תוך 21 ימים ממועד המינוי.
פניה לבית המשפט
351ל
הנאמן, נושה וכל בעל מניה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנובעת מן הפירוק, או שישתמש בסמכות מן הסמכויות שהיו נתונות לו אילו עמדה החברה לפירוק בידי בית משפט; בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר צודק ומועיל, להיענות לבקשה, כולה או חלקה, בתנאים שיראו לו, או ליתן כל צו אחר שייראה לו צודק.
כינוס אסיפות כלליות
351לא
(א)            הנאמן רשאי לכנס אסיפות כלליות של החברה ולהביא לאישורה כל עניין שימצא לנכון.




(ב)            נמשך הפירוק יותר משנה אחת, יכנס הנאמן אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה ועד תום כל שנה קלנדרית שלאחריה, ויניח לפי האסיפה דין וחשבון על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה.
ביטול פירוק 
351לב
(א)            החברה רשאית לקבל החלטה מיוחדת בדבר ביטול פירוקה מרצון, אם הדירקטורים או רובם, או הנאמן, הצהירו כי עם ביטול הליך הפירוק מרצון תוכל החברה לפרוע את התחייבויותיה כסדרן.




(ב)            החליטה חברה להפסיק את פירוקה מרצון, ימסור הנאמן העתק מההחלטה לנושים הידועים לו ולרשם, ויפרסם אותה בדרך שיקבע השר,.




(ג)             מיום פרסום ההודעה יופסק הליך הפירוק, והרשם ימחק את ההערה על היות החברה בפירוק מהמרשם.
כינוס אסיפה כללית סופית
351לג
(א)            סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יערוך דוח  מסכם של פעילותו, ויכנס אסיפה כללית של החברה שעל סדר יומה דיון בדוח.




(ב)            הזמנה לאסיפה כללית לפי סעיף זה תימסר ותתפרסם בדרך שיקבע השר, חודש ימים לפחות לפני המועד לכינוסה, ויצורף אליה העתק הדוח המסכם של הנאמן.




(ג)             תוך שבעה ימים ממועד כינוס האסיפה הכללית ישלח הנאמן לרשם הודעה על קיום האסיפה ומועדה, וכן את פרוטוקול האסיפה או הצהרה כי האסיפה כונסה כדין אולם לא היה בה מנין חוקי.
סיום הפירוק וחיסול החברה
351לד
(א)            קיבל הרשם את הודעת הנאמן ואת הדוח המסכם לפי סעיף 351לג(א), ומצא כי לא נותרו לחברה חובות לרשם לפי סעיף 44(6), ירשום את הודעת הנאמן ואת הדוח המסכם, וממועד הרישום תהיה החברה מחוסלת. 




(ב)            כהונת הנאמן תפקע במועד חיסול.
שמירת מסמכים
351לה
אסיפה כללית סופית תחליט כיצד לנהוג במסמכי החברה האמורים בסעיף 124 ובמסמכי הנאמן לאחר חיסול החברה, ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים; לא התקבלה החלטה בעניין זה באסיפה – יישמרו בידי הנאמן או בידי מי שיסמיך לעניין זה.

פרק ד': פירוק מרצון מהיר של חברה לא פעילה
חברה לא פעילה
351לו
חברה לא פעילה היא חברה שהתקיימו בה כל אלה (להלן בפרק זה– חברה לא פעילה):




(1)            אין לה נכסים;




(2)            אין לה חובות, לרבות חובות עתידיים, מותנים או שנויים במחלוקת; ואולם, לא יראו כחוב לעניין זה, חוב אגרה שנתית לפי הוראות החוק, שהחברה יכולה  לקבל לגביו פטור לפי הוראות סעיף 44;




(3)            לא מתנהלים נגדה הליכים משפטיים.
החלטה על הגשת בקשה לפירוק מרצון מהיר
351לז
חברה לא פעילה רשאית לקבל החלטה על פירוק מהיר מרצון, בהחלטה פה אחד של המשתתפים והמצביעים באסיפה כללית שעל סדר יומה היתה הצעה להחלטה על פירוק מהיר מרצון, וההזמנה אליה נמסרה לפחות 21 יום לפני מועד כינוסה, אלא אם כן הסכימו כל בעלי המניות כי ההזמנה תימסר במועד סמוך יותר לכינוסה.
הגשת בקשה לפירוק מרצון מהיר
351לח
(א)            קיבלה חברה לא פעילה החלטה לפי סעיף 351לז על פירוק מרצון מהיר, תגיש לרשם בקשה לפירוק מרצון מהיר לפי פרק זה בתוך 30 ימים מקבלת החלטת האסיפה הכללית.




(ב)            בקשה לפי סעיף קטן (א) תכלול תצהיר, חתום בידי הדירקטורים או רובם, כי התקיימו התנאים להיותה של החברה חברה לא פעילה לפי סעיף 351לו וכי התקבלה החלטה על פירוק מהיר מרצון לפי סעיף 351לז, וכן את החלטת החברה כיצד תנהג במסמכיה לפי סעיף 124, לאחר השלמת פירוקה, באופן שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים. 




(ג)             השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי התצהיר שיימסר לרשם ומסמכים שיש לצרף אליו.
פרסום הודעה על הגשת בקשה לפירוק מרצון מהיר בידי הרשם
351לט
הוגשה בקשה לפירוק מרצון מהיר לפי סעיף 351לח, ומצא הרשם כי התמלאו התנאים להגשתה לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים, במקום מיועד לכך, הודעה על הגשת הבקשה בידי החברה וכי אם לא יוגשו התנגדויות לבקשה בתוך תשעים ימים ממועד הפרסום, תחוסל החברה כאמור בסעיף 351מב.
התנגדות לבקשה
351מ
(א)            פורסמה בקשה לפי סעיף 351לט, רשאי כל  מי שרואה עצמו נפגע מחיסול החברה להגיש התנגדות לבקשה בתוך תשעים ימים ממועד  פרסומה (להלן- התנגדות).




(ב)            הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (א) יסיר הרשם את פרסום הגשת הבקשה, יודיע על כך לחברה והחברה לא תחוסל.
ביטול פרסום
351מא
מצא הרשם לאחר פרסום הודעה לפי סעיף 351לט כי הבקשה הוגשה שלא כדין, יסיר את הפרסום ויודיע על כך לחברה. 
חיסול
351מב
ראה הרשם כי לא הוגשה התנגדות בחלוף תשעים ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 351לט, לא הוסר הפרסום לפי סעיף 351מ(ב) או 351מא, וחלפו 10 ימי עסקים מהמועד האחרון להגשת התנגדויות לפי סעיף 351מ, ירשום את דבר החיסול; החברה תהיה מחוסלת ממועד הרישום.





פרק ה': הוראות כלליות
דבר הפירוק יצויין בכל מסמך  
351מג
חברה בפירוק תציין את דבר היותה בפירוק בכל מסמך או פרסום מטעם החברה או ששם החברה מופיע עליו, הנערך בידי החברה או הנאמן או מי מטעמם.
מעבר להליכים לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי
351מד
(א)            החל פירוק החברה לפי פרק ב' בחלק זה, ובמהלכו ראה הנאמן כי נכסי החברה אינם מספיקים על מנת לשלם את חובותיה במלואם, יודיע על כך לבית המשפט ויפעל לפי הנחייתו. 




(ב)            החל פירוק לפי פרק ג' בחלק זה, ובמהלכו ראה הנאמן כי נכסי החברה אינם מספיקים על מנת לשלם את חובותיה במלואם, יודיע על כך לבעלי המניות ולנושי החברה, ויגיש בקשה בשם החברה לצו חדלות פרעון לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.
עדיפות חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי
351מה
אין במתן צו פירוק או בקבלת החלטה על פירוק מרצון כדי לגרוע מזכותם של החברה או של נושה לבקש צו חדלות פרעון לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.
מתן צו פירוק לגבי חברה שהחליטה על פירוק מרצון
351מו
(א)            בעל מניה רשאי לבקש כי ינתן צו פירוק לחברה שקיבלה החלטה על פירוק מרצון.




(ב)            בית המשפט יתן צו פירוק על יסוד בקשה לפי סעיף קטן (א) אם נוכח שהדבר נדרש על מנת למנוע פגיעה בזכויות של בעלי מניות.
ביטול החיסול
351מז
(א)            חוסלה חברה, רשאי בית המשפט, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות, בצו, על ביטול החיסול, לבקשת כל אדם המעוניין בדבר; משניתן צו החייאה ניתן לנקוט בכל הליך שהיה ניתן לנקוט אילולא חוסלה החברה.




(ב)            בקשה לצו בדבר ביטול החיסול תוגש עד שנתיים לאחר חיסול החברה; בית המשפט רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו ליתן צו כאמור גם במועד מאוחר יותר.




(ג)             מי שלבקשתו ניתן צו לביטול חיסולה של חברה, ימציא לרשם העתק מהצו בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו, והרשם יבטל את רישום חיסול החברה במרשם.
ביטול מחיקת חברה
351מח
(א)            נמחקה חברה לפי סעיף 368 לפקודת החברות, לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר למרשם, וליתן כל הוראה שימצא לנכון על מנת להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אלמלא נמחקה החברה, וזאת בהתקיים תנאים אלה:





(1)            הבקשה הוגשה עד 20 שנים ממועד פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות;





(2)            הבקשה הוגשה בידי חברה, בעל מניה או נושה, שנפגעו ממחיקת שמה של החברה;





(3)            בית המשפט מצא שהחברה המשיכה בעסקיה  או שהיתה פעילה במועד המחיקה, או שמצא כי מטעמים אחרים יהיה זה צודק לקבל את הבקשה.




(ב)            מי שלבקשתו ניתן צו לביטול מחיקת חברה, ימציא לרשם העתק מהצו בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו, והרשם יבטל את רישום מחיקת החברה במרשם.




(ג)             ממועד ביטול רישום מחיקת החברה במרשם  יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחקה מהמרשם.
מידע על פירוק תלוי ועומד
351מט
(א)            נמשך פירוק יותר משנה אחת, יגיש  הנאמן לרשם אחת לשנה דוח בדבר הליכי הפירוק ומצבו.




(ב)            השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי הדוח ובדבר פרסומו.
הוראות לעניין הפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים
351נ
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים, לרבות המועד להגשת ההודעה הטעונה פרסום לרשם וכן  משך הזמן בו יפורסם המידע, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו.
עונשין
351נא
(א)            חברה שניתן לגביה צו פירוק או שקיבלה החלטה על פירוק מרצון, בעל מניה בחברה או נושא משרה בה, שעשה אחת מאלה, דינו מאסר 3 שנים:





(1)            הסתיר נכסים במטרה שלא ייכללו בנכסי קופת הפירוק;





(2)            מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן במטרה לפגוע בהליכי הפירוק;




(ב)            מי שנדרש למסור מידע לנאמן לפי סעיפים 44 ו-46 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי כפי שהוחלו בסעיף 351יא(ב) ומסר מידע חלקי או כוזב במטרה לפגוע בהליכי הפירוק, דינו – מאסר שנה.
תקנות
351נב
השר רשאי להתקין תקנות לביצוע חלק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:




(1)            סדרי דין בהליכים לפי פרק ב', ובכלל זה הוראות בעניין הגשת בקשות, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, המצאתן, הגשת התנגדויות להן וחובת פרסום;




(2)            אופן ניהול הליכי פירוק מרצון לפי פרקים ג' ו-ד', ובכלל זה הוראות לענין משלוח הודעות, פרסום, הגשת בקשות, הודעות והתנגדויות לרשם, ומסירת הודעות ומסמכים לרשם, ומסירת הודעות בידי הרשם;




(3)            חובות דיווח שיחולו על החברה או הנאמן, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם;




(4)            אגרות בעד הליכים לפי חלק זה.



פרק ו' – החלת הוראות
תחולת הוראות בענין פשרה והסדר ופירוק
351נג
הוראות הפרק השלישי לחלק התשיעי בדבר פשרה או הסדר, וכן הוראות חלק זה בדבר פירוק בידי בית משפט, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי העניין, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, אף אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף 346, וכן על תאגיד אחר או חבר בני אדם שהשר החיל עליהם בצו את ההוראות האמורות."
בחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה – 1995-
(1)             
במקום האמור בסעיף 182(2) יבוא:

" צו חדלות פירעון שניתן לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015;"

(2)             
בסעיף 192:



(1)            בכותרת הסעיף במקום "המפרק" יבוא "הנאמן"


(2)            סיפא הסעיף תימחק ויימחקו סעיפים קטנים (1) עד (3).


(3)            סעיף קטן (ב) יימחק.
(א)            תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכי חדלות פירעון שהחלו ביום התחילה ואילך.
(ב)            על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980[1] שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה.
(ג)             לעניין סעיפים 162(ב)(4) ו-172(6) ופרט 2 לתוספת הראשונה יראו צו כינוס  שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 לפני תחילתו של חוק זה כצו חדלות פירעון אחר.





[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 34, עמ' 639.