יום שישי, 15 ביולי 2016

עו"ד נועם קוריס- הפלת"ד- פיצויים במקרי מוות

עו"ד נועם קוריס- הפלת"ד- פיצויים במקרי מוות


היום נדבר על פיצויים במקרי מוות. אם יש נושא מסובך בקורס זה הנושא ונדבר עליו לפחות היום ובשיעור הבא.
לפני כ-13 שנים הייתה רעידת אדמה בנושא בהלכת אטינגר, אשר עסקה בשנים האבודות. כדי להבין את החידוש יש להבין את החישוב במקרי מוות ואז נבין את הייחודיות של השנים האבודות. כמו כל רעידות אדמה יש גם רעידות משנה, שלדעת המרצה חשובות יותר ורחבות יותר מהלכת אטינגר המקורית.
תביעות במקרי מוות יכולות לבוא משני מקורות:
פקנ"ז – סעיף 19:
השפעת מוות על עילת תביעה
19.   (א)  נפטר אדם – כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי הענין.
         (ב)  היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה.
           (ג)   נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר לפני הנזק או בשעת הנזק, יראו, לענין פקודה זו, את עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל המעשה או המחדל אילו נפטר אחרי הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר.
           (ד)  הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות להוסיף על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי פקודה זו או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.

לנו רלוונטי בעיקר עילת התביעה לטובת העזבון. עזבון איננו אישיות משפטית. כשעזבון תובע זה נעשה באמצעות היורשים. גם בתביעה הוא התובע ובכתב התביעה חלק מנזקיו כיורש וחלק כתלוי.
תביעות העזבון נעשות אם כן באמצעות היורשים. מה נכלל בתביעה – תכך נרחיב. נזכור כי בעקבון מקרה מוות יכולה להיות תביעת עזבון.
נעבור לסעיפים הנוגעים לתלויים –
זכותם של תלויים לפיצויים
78.   גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה.
הזכאי להגיש תובענה
79.   תובענה לפיצויים לפי סעיף 78 תוגש על ידי מבצע הצוואה, או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן זוגו, הורו וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור – כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם או בשם מקצתם.
הפיצויים וחישובם
80.   בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.
סכומים שלא יחושבו
81.   בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון –
(1)  סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה ביטוח;
(2)  סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת.

הייתה תאונה שגרמה למותו של אדם – התנאי שאם לא נהרג היה זכאי לתבוע – זה המקרה הרגיל. אם אדם שנהרג בת"ד היה יכול לתבוע – התשובה כן – במקרה כזה התלויים זכאים לפיצויים. התנאי הוא שגרמה עוולה למותו של אדם. מה אם אדם לקה בסרטן ויש לו ראיות ברורות שהסרטן לא התגלה בשל רשלנות רפואית, וימיו ספורים, האם משפחתו יכולה להגיש תביעת תלויים? אם יגיש תביעה בחיים יגידו לו לתבוע מה שמגיע לו לכמה שנים. האם המשפחה יכולה להגיש? לפי הסעיף לא, כי העוולה טרם גרמה למותה של אדם. למרות שברור שהולך למות.
יש רשימה סגורה של תלויים – בן זוג, הורים (לרבות הורי הורים מכוח הפקודה) וילדים (לרבות מאומצים, קטינים). לגבי הגדרת בן זוג – השאלה לגבי ידועה בציבור התעוררה דיי מהר. בחוק הירושה יש תנאי שידועה בציבור לא יורשת אם יש אשה רשמית (יש שם גם הגדרות מי נחשבת כידועה בציבור). בעניינו נקבע שידועה בציבור כבת זוג לכל דבר לעניין תלויים. מה אם מדובר בבן זוג מאותו מין?
ברוב המקרים כל היורשים מגישים את התביעה. תביעה תלויים היא כספית. לא עבור כאב וסבל עקב מות הנפגע. יש מאזן כספי קר של מה היה קודם ומה יש עכשיו.הפיצוי הוא עבור הפסד הממון. בית המשפט מחליק איך לחלק את הכסף. הוא לא פוסק סכום כללי והתלויים יתחלקו בניהם.
הפקודה קובעת שסכומים בעקבות האבל לא יחושבו (81(2)) – כמו סעודות הבראה או הוצאות קבורה חריגות (סעיף 80 מציין הוצאות קבורה).
זה המקור לתביעת תלויים.
אחת השאלות שנשאל בהמשך מה היחס בין תביעת העזבון לתביעת התלויים.
אז מה יש בתביעת העזבון? הביטוי השגור שהיא באה בנעלי המנוח, אלו היה בחיים. ראשית – נזקי עבר - אם לא נהרג במקום. אם החזיק עוד חצי שנה יש חצי שנה של הכנסה למשל. סעיף נוסף בתביעות עזבון – נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל – בעיקר אם המנוח לא נהרג במקום, קיצור תוחלת חיים, פגיעה באוטונומיה?). סעיף נוסף - תביעת השנים האבודות – פיצוי בגין אותן שנים שהמנוח כבר לא יכול לעבוד, כמו רווק בן 20 שנהרג בתאונה, עד גיל 67 אלו שנים אבודות.
אחת השאלות המעניינות בנושא עד רעידות המשנה בעקבות אטינגר – מה היחס בין תביעת העזבון לתביעת התלויים. האם הן חלופיות? חופפות? חלקי? פס"ד אורנית סרור עשה מהפכה בעניין. עד פס"ד זה התובעים היו אותם תובעים והיה פרק תביעת תלויים ופרק חילופי תביעת עזבון והפיצוי המבוקש היה הגבוה בניהם. היום לא קיים. אפשר כיום לקבל גם וגם. פעם זה היה חלופי.
נדבר על קופה משותפת וידות. קופה משותפת – לצורך החישוב יש חשיבות לכך ששני בני הזוג עבדו והכניסו את כספם לקופה משותפת. גיל התלות – עניין חשוב שהסתבך. הורים – כולל הורי הורים. אם אדם נהרג מתי ההורים שלו יכולים לטעון שהיו תלויים? הם צריכים להוכיח זאת, למשל שהיה תומך בהם כל חודש וכד'. העוגה של המנוח או שמתחלק לאלמנתו וילדיו, או שגם להוריו. העוגה אותה עוגה, פשוט מתחלקת ליותר – כמו שקרה בחיים – אז גם חלק מהכנסת המנוח הייתה הולכת להוריו. לא חייב שמדובר בהורים – ייתכן למשל שחלק מההכנסה הלכה לילד של המנוח מנישואים ראשונים כמזונות ועוד.
גיל התלות המקובל בפסיקה הוא גיל הבגרות – גיל 18.
פס"ד ע"א 5/87 יחזקאל אליהו – ברק דיבר איך עד גיל 18 בבורים תומכים ואח"כ הצבא כך שהתמיכה פוחתת כדי שני שליש, כלומר התמיכה הופכת לשליש ממה שהייתה קודם. בנזיקין הפסיקה נעזרת הרבה פעמים בחזקות. ראינו שיש חזקה של השכר הממוצע במשק, אפילו כשמדובר בילדה בדואית בנגב, או בילד מצפון תל אביב. החלוקה לידות שנראה תכף היא פסיקה לפי חזקות. לכך החשיבות היא שהחזקות תהיינה מבוססות, כי אח"כ הולכים על פיהן באופן כמעט עיוור.
נגיד מוכיחים שבאותה משפחה כל הילדים נתמכו עד גיל 22. לרוב התובעים קל יותר להקיש את העובדות לפי חזקות ולפי זה לעשות את החשבון כי להביא ראיות ולהוכיח זה לא פשוט. היה מקרה שהוכח שמנוח היה נותן נדוניא של כך וכך לכל אחת מבנותיו. ההנחה שהמנוח היה תומך עד גיל הפנסיה, ומעבר היה תומך עם הפנסיה וקצבת זקנה.
אובדן שירותי בן הזוג – סעיף נוסף שמפצים בגינו.
ניכוי טובות הנאה. נראה בהמשך.
חישוב אנכי ולא אופקי – כשמחשבים מחשבים לכל אחד בנפרד. לא עושים חשבון כולל – המנוח הרוויח כך וכך והם הפסידו כך וכך. לכל אחד הניכויים שלו. הכוונה חישוב פרטני לכל אחד.
חשוב לדעת מה הייתה הכנסת המנוח ובת הזוג ערב הפטירה, לא לאחר מכן. יש מצב שבו אדם נהרג והאלמנה לא עבדה קודם – זה המצב שקובע. גם אם יצאה לעבוד. אם בת זוג עקב תאונה הפחיתה משרה ומפסידה הכנסה (טיפול בילדים וכד') יש לזה משמעות.
רמת חיים – משפיע על החישוב. הענקות לילדים – כמו נדוניא.
תנאים סוציאליים
עזרת בן הזוג (עד שהמנוח נפטר).
טובות הנאה – כמו ב"ל. תאונת עבודה שהוכרה הקצבה היא קצבת תלויים. אם לא תאונת עבודה כמו רשלנות רפואית או נסיעה לא במסגרת עבודה – קצבת שארים. קצבת שארים נקובה בחוק כו"א מקבל אותו דבר. קצבת תלויים היא פונקציה של גובה השכר כמה המנוח הרוויח. אלמנה וילדים יכולים לקבל נטו גבוה יותר מב"ל יותר מהנטו של המנוח. קצבת תלויים הולכת לפי אחוזים מהשכר של המנוח. המשמעות היא שבקצבת תלויים הניכוי שיהיה יכול להיות גבוה מיותר.
לגבי פנסיה – האם צריך למכות – נעסוק בשיעור על ניכויים.
ע"א 4641/06 מנורה נ' כרכבי –
בעקרון זו הנוסחה –
פסה"ד מסביר את הנוסחה –
במשוואה זו: האות Z מבטאת את הקופה המשותפת, האות n מבטאת את מספר הידות ללא "יד החיסכון" (תלויים, מנוח, משק בית), והביטוי n+1 מבטא את מספר הידות בצירוף "יד החיסכון". הביטוי     מבטא את יד הקיום המתקבלת מחלוקת הקופה המשותפת במספר הידות ללא "יד החיסכון" (קרי: את הסכום המופחת מההכנסה של המנוח לפי החישוב "המסורתי"). הביטוי        מבטא שני מרכיבים: יד קיום המתקבלת מחלוקת הקופה המשותפת במספר הידות כולל "יד החיסכון", וידת-משנה המתקבלת מחלוקת "יד החיסכון" במספר הידות ללא "יד החיסכון". הסכום של שני המרכיבים האלה מופחת מהכנסת המנוח, לפי "השיטה המלאה", לצורך קביעת הפיצוי לתלויים. .

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק.