יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

תומכי וידידי עמותת פתחון לב




פתחון לב - 

פתחון לב הירוקה למען איכות הסביבה
פרויקט ייחודי ויוצא דופן מופעל בפתחון לב.
אנשים רבים תורמים בגדים שאינם ראויים ללבישה. ביגוד זה הופך על ידי המתנדבים שלנו לסמרטוטים הנמכרים למפעלים ובכסף הנצבר אנו רוכשים מזון לנזקקים.
כיצד כולם מרוויחים מהתהליך - בפתחון לב שומרים על הסביבה ובמקום לזרוק, ממחזרים. המפעלים קונים סמרטוטים במחירים נמוכים והנזקקים מקבלים בתמורה מזון!


ארגון גג הומניטרי ארצי
מרכזי הסיוע של ארגון פתחון לב מסייעים בפריסה ארצית לבתי אבות, בתי תמחוי, ישיבות, מעונות, נשים מוכות, בתי יתומים, בתי מחסה, נוער במצוקה, מועצות אזוריות, עיריות ולעשרות ארגונים המחלקים מזון לאלפי נזקקים בכל רחבי מדינת ישראל. בהיקף שנתי מדובר בהושטת סיוע ללמעלה מ 200,000 נפשות!!
מרכז הסיוע- ראשון לציון:
מרכז הסיוע בראשון לציון מסייע ל 1000 משפחות מהן 400 משפחות הנן עולים מבריה"מ לשעבר ואתיופיה, 350 משפחות הנן של קשישים מעל גיל 70 ושבעים משפחות הנן חד הוריות אמהות לילדים קטנים ועוד כ200 משפחות קשות יום. מקבלי הסיוע מגיעים מערים רבות ובנם: אזור, לוד, רמלה, יפו, בת ים- חולון ורחובות ועוד.
 
בין הארגונים המקבלים סיוע מהמרכז ברשל"צ:
יד שרה,  שבח והודיה, אורות חסד, מרכז יום לקשיש, מעון חירום , מקפה לאוזן מועדונית לנוער בסיכון במודיעין, מחלקת הנוער עריית ראשון, שבח הודיה, בית אלי, עמותת אפש"ר, מעל הסם, יחידת ארז, ארגון ניצולי השואה אשדוד, בני עיש, לקראת שבת, מאן ומאור, ילדי השואה, נתיבות החסד.
 
מרכז הסיוע- כרמיאל:
מרכז הסיוע בכרמיאל מסייע ל 980 משפחות מתוכם 350 משפחות של קשישים וניצולי שואה. כ 80% ממקבלי הסיוע הנם עולים מבריה"מ לשעבר ואתיופיה  המרכז משרת את ישובי הצפון, כרמיאל, עכו, קרית שמונה, נהריה וישובי הסביבה.
 
בין הארגונים המקבלים סיוע מהמרכז   בכרמיאל:
עמותת דקל, ,ארגון יוצאי רוסיה, ,הוסטל עכו, נחלי אמונה צפת, אור צדיקים, הוסטל כרמיאל, מקבצי דיור כרמיאל, עמותת שכן טוב, צלחת חמה,  חסדי יהודה רפאל אליצור,  מועצה איזורית יסוד המעלה, מרכז קהילתי בית שאן, ,מועצה איזורית רכסים, ארגון עולי רוסיה הלבנה, עמותת סלה, עמותת אנוש, מחלקת רווחה נהריה, מועדון גמאלים וניצולי שואה,גרעין אומץ.

מרכזי סיוע

מרכזי סיוע לנזקקים

סיוע מיידי לנזקקים ולמשפחות במצוקה

ארגון פתחון לב מפעיל משנת 1998 שני מרכזי סיוע לנזקקים.  במרכז הארץ- בראשון לציון ובצפון- בכרמיאל.
במרכזי הסיוע של פתחון לב מושיטים סיוע מייד לנזקקים באמצעות חלוקת סלי מזון, סלי מזון מיוחדים לתינוקות, ביגוד והנעלה, שרותי מספרה, הכוון תעסוקתי וייעוץ משפטי.
הסיוע לנזקקים ניתן לפונים אלינו ללא הבדל מין, דת, גזע, מוצא או לאום.

מקבלי הסיוע, מופנים אלינו באמצעות מכתבי הפניה מעובדות סוציאליות מכל רחבי הארץ. כל בקשה לעזרה, גם ללא הפניה של עובדת סוציאלית, מקבלת התייחסות מיידית, ללא בירוקרטיה מיותרת. כבר ביום הפניה, אנו מסייעים באופן מיידי במתן סל מזון ופרטי ביגוד נדרשים ולאחר מכן מתבקש מקבל הסיוע להמציא הפניה מעובדת סוציאלית.

הסיוע לנזקקים במרכזי הסיוע מתבצע במספר מישורים: 
• עזרה מיידית לנזקקים -  ביניהם: משפחות ואנשים בודדים, נכים, קשישים, עולים חדשים, משפחות מרובות ילדים, מובטלים, מועסקים, משפחות חד הוריות וחיילים בודדים .
• עזרה למוסדות התומכים בנזקקים -  כארגון גג הומניטארי ארצי, אנו מושיטים סיוע לעשרות בתי תמחוי, בתי אבות, ישיבות, מעונות לנשים מוכות, בתי יתומים ובתי מחסה לנוער במצוקה ברחבי הארץ.
• עזרה לנזקקים באמצעות מועצות אזוריות ועשרות ארגונים המחלקים מזון – על מנת להגדיל את היקף הסיוע לנזקקים ברחבי הארץ  אנו מגישים סיוע למשפחות נזקקות בכל רחבי מדינת ישראל.

מידי שבוע, מגיעה הפעילות לשיאה במרכזי הסיוע,  בימי חמישי, ימי חלוקת המזון לנזקקים. סל מזון למשפחה , שוויו 250 ש"ח מספק מזון לכשבועיים עבור משפחה בת 5 נפשות וכולל מוצרי בסיס,
קטניות, לחם, ירקות ואוכל מצונן. למשפחות עם תינוקות אנו מעניקים סל מזון לתינוק בשווי 150 ש"ח הכולל טיטולים, תחליפי חלב, מחיות מזון ומזון ההכרחי להתפתחותו של התינוק.

בתקופות השיא, בחגי תשרי ובפסח אנו מקיימים מספר מרתוני חלוקת מזון על מנת לצמצם את התורים הארוכים לקבלת המזון ולהקל על הנזקקים בקיצור זמני ההמתנה במרכזי הסיוע.
פעילות מרכזי הסיוע מתבצעת בסיוע מאות מתנדבים במשך כל השנה. הסיוע ניתן באופן קבוע לתקופת זמן הנקבעת מראש, לפי בקשת העובדות הסוציאליות ולפי בקשת המשפחה.

היקפי הסיוע האדירים ניתנים בכבוד ובאהבה תוך שמירה על אווירה משפחתית ולא פורמאלית. אנשי 'פתחון-לב' מכירים אישית את רוב מקבלי הסיוע ועושים מאמצים רבים בכדי להנעים את זמן ההמתנה במקום וגם להוות אוזן קשבת למציאות קשה אותה חווים ביום יום.
כיצד ניתן לסייע לנו במרכזי הסיוע? 
* ניתן להתנדב במרכז הסיוע באריזה וחלוקת מזון לנזקקים . להתנדבות אנא מלאו את פרטיכם ונציג מטעמנו ייצור עימכם קשר. 

תומכי וידידי ארגון פתחון לב

פעילותה של ארגון פתחון לב נתמכת באמצעות מתנדבי הארגון, חוג ידידים ותומכים המהווים עבורנו בסיס הכרחי, מקור חיוניות ואנרגיה להמשיך ולפעול למען הוצאת משפחות ובני נוער ממעגל העוני, ליצור עתיד טוב יותר לחברה הישראלית באמצעות הקניית חינוך והעצמה רגשית לבני נוער במצוקה.

אנו מודים, מוקירים ומחבקים בחם את ידידי הארגון שבוחרים להיות חלק קבוע מפעילות הארגון לאורך השנה ואת התומכים והמתנדבים המצטרפים לשורותינו, בין אם באופן חד פעמי ובין אם בחרו לתמוך  לאורך כל השנה.

בין ידידי הארגון, המתנדבים והתומכים ניתן למצוא: ארגונים וגופים עסקיים מובילים, מוסדות חינוך ואקדמיה, תנועות נוער, יחידות צה"ל,  גורמי תקשורת ומובילי דעת קהל בתחומי האמנות, הספורט והתרבות בישראל, אזרחים מכל רובדי החברה הישראלית וחוגי ידידים בעולם, בראשותם, חוג ידידים ביוסטון טקסס שבארצות הברית, שם הוקם בתחילת שנת 2008 סניף פתחון לב.
כל אלה, ברוח הנתינה שפועמת בקרבם תורמים מזמנם, מכספם ומכוחם למען פעילות פתחון לב מסייעים, וקשובים לצרכי הארגון על מנת למנף את הפעילות ומלאכת גיוס המשאבים, בפעילות במרכזי הסיוע ובצרכים השונים של הארגון.

בזכותם, אנו מצליחים לפעול בהיקפים גדולים בכל רחבי מדינת ישראל.  אנו מעריכים ומוקירים אנשים יקרים אלה שבחרו להירתם למען המאבק בעוני בישראל ולחולל שינוי אמיתי בפני החברה הישראלית. 
בואו והצטרפו למעגל המתנדבים: לפניה בנושאי התנדבות ניתן לפנות למירית לנדרר ב-03-5576048 או באמצעות הטופס המקוון בקישור הבא.
לקבלת פרטים על אפשרויות שיתוף הפעולה עם פתחון לב והמרכז החינוכי לגעת באופק, ועל האפשרות להפוך לשותף אסטרטגי של הארגון- נא לפנות לאלי כהן 03-5576006 או באמצעות הדוא"ל : elic@pitchonlev.org.il

יום שבת, 4 באוקטובר 2014

"תאמין שאתה יכול ואתה כבר בחצי הדרך לשם." - תאודור רוזוולט

"תאמין שאתה יכול ואתה כבר בחצי הדרך לשם."

- תאודור רוזוולט

עו"ד נועם קוריס - פוסט מיובא מהפייסבוק....


יום שני, 22 בספטמבר 2014

נועם קוריס עורכי דין מאחלים שנה טובה בפייסבוק...


יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

בועז טופורובסקי - הקומבינה של המדינה....: המשטרה צפויה לזמן לחקירה את חבר הכנסת בועז טופורוב...

בועז טופורובסקי - הקומבינה של המדינה....: המשטרה צפויה לזמן לחקירה את חבר הכנסת בועז טופורוב...: הותר הבוקר (חמישי) לפרסום. מיסז'ניקוב חשוד כי הטה את מכרז של פסטיבל סטודנטים בינלאומי ב אילת   בשנת 2010 לטובת חברה שבה עבדה ידידתו, יו...



לקריאה נוספת על מעללי ח"כ בועז טופורובסקי...

יום שבת, 6 בספטמבר 2014

— נ. קוריס- נועם קוריס @izraelface August 31, 2014



יום שבת, 30 באוגוסט 2014

אריה שפר מנסה לסחוט באיומים, טוב מראה עיניים...

כאשר אריה שפר לא מקבל מה שהוא רוצה אז אריה שפר מנסה לסחוט באיומים, כך:

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון מעיד על עצמו: "אני לא עם יותר מדי סבלנות...אם שמת לב, אני גם לא מאיים, אלא ישר פועל. אבל לך החלטתי לתת עוד צ'אנס אחד קטן לפני שאני מוריד את הכפפות. יש לך בדיוק שעה" (אריה שפר 06.04.2014)

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון: "אתה מתחיל טיול קטן בגיהינום שאני מסדר לך. החיים שלך לא יחזרו להיות מה שהיו עד היום, סמוך עלי.12:17 – הסיוט שלך מתחיל, כמו שלא חלמת אף פעם." (אריה שפר 06.04.2014)

מי אתה אריה שפר ?

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון :"הבטחתי לך שיהיה קשה וכואב. הבטחות צריך לקיים וואי וואי מה שהולך להיות לך, יא חמור. תתכונן."  (אריה שפר 11.4.2014)

אריה שפר מנכ"ל נדל"ן הים התיכון :"אני זה שנותן את הבום הסופי בראש העקום הזה שלך." (אריה שפר 14.05.2014)

אריה שפר (אריה שפר מתווך הנדל"ן בתיווך נדל"ן הים התיכון) מסביר שבסכסוך משפטי יש להתרכז בפעולות נגד עורכי הדין בגלל שלדעתו "אין ללקוח שום כוח בלי עורכי הדין". אג'נדה פסולה זו של אריה שפר נפסלה על ידי בית המשפט לאחרונה תוך שבית המשפט חש מוטרד מהטרדות עורכי הדין. (פסק הטרדת עורך דין היא פגיעה בחופש הביטוי)

ההטרדות של אריה שפר והעובדה שהוא מאיים באלימות למשל כך: "אנחנו מארגנים לך קבר מפואר. וזה עוד לפני החלק שלי בהצגה. סידרתי לי תפקיד ראשי. אני זה שנותן את הבום הסופי בראש העקום הזה שלך."

משתלבים בכך שלקוח שלי הסביר בכתבה במעריב שבגלל שלדעתו אריה שפר ממשרד תיווך נדלן הים הוא אדם שקרן ורמאי, אז הוא הגיש קובלנה פלילית נגד אריה שפר (ההליך הפלילי נגד אריה שפר מתנהל במועד כתיבת שורות אלו בבית משפט השלום בירושלים) והלקוח אף התייחס בכתבה לכך שכתב בבלוג הביקורת על אריה שפר, בין היתר, כך:

 עו"ד עדי ינקילביץ' כמו גם אריה שפר משקרים ומוציאים דיבה בפרסומיהם ובין היתר על כן  הוגשו נגדם (עדי ינקילביץ ואריה שפר) גם קובלנות פליליות ותביעות אזרחיות. מכל מקום ידוע שאחד ממרכיבי תביעות הוצאת הדיבה שהוגשו נגד השניים הינו שדבריהם של אריה שפר ועו"ד ינקילביץ' אינם אמת וגם בית המשפט ישתכנע בתביעות נגדם לעיל, כי דבריהם המשמיצים של השניים הינם דברי שקר".  

הכתבה כאן http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/573/045.html

יום שישי, 22 באוגוסט 2014

אברהם לינקולן: "תנו לי שש שעות לכרות עץ ואני אשתמש בשעה הראשונה כדי להשחיז את הגרזן."

"תנו לי שש שעות לכרות עץ ואני אשתמש בשעה הראשונה כדי להשחיז את הגרזן."

יום שישי, 11 ביולי 2014

לייק לעמוד הפייסבוק של משרד נועם קוריס ושות'

לעמוד הפייסבוק של משרד עורכי הדין נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מפעיל עמוד פייסבוק המדווח דרך קבע על פעילות המשרד והמאפשר לגולשי הפייסבוק להתעדכן בצורה תדירה לגבי פעילות המשרד.


עמוד הפייסבוק של משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מאפשר לגולשי הפייסבוק גם פלטפורמה נוספת לתקשורת עם המשרד, לפניות אל צוות המשרד וליצירת קשר גם במסגרת הרשת החברתית.

מוזמנים לתת לייק...
בעמוד הפייסבוק של משרד עורכי הדין נועם קוריס


יום רביעי, 2 ביולי 2014

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981
פרק א': פגיעה בפרטיות
איסור הפגיעה בפרטיות
1.    לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
פגיעה בפרטיות מהי
2.    פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2)   האזנה האסורה על פי חוק;
(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
(5)   העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
(6)   שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7)   הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
(8)   הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד 
(7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
פרסום תצלום של נפטר
2א.     (א)  לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)   אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;
(2)   חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;
(3)   התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (2), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:
(א)   בן זוגו;
(ב)   כל ילדיו;
(ג)    הוריו;
(ד)    כל אחיו;
(4)   לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.
           (ב)  בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשיאם להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.
הגדרת מונחים
3.    לענין חוק זה –
           "אדם", לענין סעיפים 2, 7, 13, 14, 17ב, 17ג, 17ו, 17ז, 23א, 23ב ו-25 - למעט תאגיד;

           "הסכמה" – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
           "מחזיק, לענין מאגר מידע" - מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;
           "פרסום" - כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
           "צילום" - לרבות הסרטה;
           "שימוש- לרבות גילוי, העברה ומסירה.
פגיעה בפרטיות   עוולה אזרחית
4.    פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.
פגיעה בפרטיות   עבירה
5.    הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד 
(11), דינו - מאסר 5 שנים.

מעשה של מה בכך
6.    לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.
פרק ב': הגנה על הפרטיות במאגרי מידע
הגדרות
7.    בפרק זה ובפרק ד' –
           "אבטחת מידע" - הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ללא רשות כדין;
           "מאגר מידע" - אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –
(1)   אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
(2)   אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;
           "מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;
           "מידע רגיש" –
(1)   נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו;
(2)   מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהוא מידע רגיש;
           "מנהל מאגר" - מנהל פעיל של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שמנהל כאמור הסמיכו לענין זה;
           "רשם" - מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית משפט השלום, והממשלה מינתה אותו, בהודעה ברשומות, לנהל את פנקס מאגרי מידע (להלן - הפנקס) כאמור בסעיף 12;
           "שלמות מידע" - זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.
סימן א': מאגרי מידע
רישום מאגר מידע והשימוש בו
8.    (א)  לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)   המאגר נרשם בפנקס;
(2)   הוגשה בקשה לרישום המאגר והתקיימו הוראות סעיף 10(ב1);
(3)   המאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (ה) והוראת הרשם כללה הרשאה לניהול והחזקה של המאגר עד רישומו.
           (ב)  לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר.
           (ג)   בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)   מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;
(2)   יש במאגר מידע רגיש;
(3)   המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;
(4)   המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;
(5)   המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג.
           (ד)  הוראת סעיף קטן (ג) לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין.
           (ה)  הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על קיום חובת רישום לגבי מאגר הפטור מחובת רישום לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); הוראה כאמור תומצא לבעל המאגר ובה יפרט הרשם הוראות לענין ניהול ואחזקת המאגר עד לרישומו.
בקשה לרישום
9.    (א)  בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לרשם.
           (ב)  בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את –
(1)   זהות בעל מאגר המידע, המחזיק במאגר ומנהל המאגר, ומעניהם בישראל;
(2)   מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;
(3)   סוגי המידע שייכללו במאגר;
(4)   פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;
(5)   פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23, שם הגוף הציבורי מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.
           (ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.
           (ד)  הבעל או המחזיק של מאגר מידע יודיע לרשם על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.
סמכויות הרשם
10.   (א)  הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע –
(1)   ירשום אותו הרשם בפנקס, תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע הכלול בו נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין;
(2)   הרשם רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על הגשת מספר בקשות תחת הבקשה שהוגשה, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;
(3)   הרשם לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.
           (ב)  (בוטל).
           (ב1)        לא רשם הרשם את מאגר המידע תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, ולא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על השהיית הרישום מטעמים מיוחדים שיפרט בהודעתו – רשאי יהיה המבקש לנהל או להחזיק את המאגר אף שאינו רשום.
           (ב2)        הודיע הרשם למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע, או על השהיית הרישום כאמור בסעיף קטן (ב1) לא יהיה המבקש רשאי לנהל או להחזיק את המאגר, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.
           (ב3)        הרשם ימחק רישומו של מאגר מידע מהפנקס, אם הודיע לו בעל המאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער, ואימת הודעה זו בתצהיר; הוחזק מאגר מידע שלא בידי בעל מאגר המידע, תאומת ההודעה גם בתצהיר של המחזיק.
           (ג)   הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.
           (ד)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח על מאגרי המידע, רישומם ואבטחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח.
           (ה)  הרשם יעמוד בראש יחידת הפיקוח, והוא ימנה את המפקחים לצורך ביצוע הפיקוח לפי חוק זה; לא יתמנה למפקח אלא מי שקיבל הכשרה מקצועית מתאימה בתחום מיחשוב ואבטחת מידע והפעלת סמכויות לפי חוק זה, ומשטרת ישראל לא הביעה התנגדות למינויו מטעמים של שמירה על בטחון הציבור.
           (ה1)        לצורך ביצוע תפקידיו רשאי מפקח –
(1)   לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר מידע;
(2)   להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מופעל בו מאגר מידע, לערוך בו חיפוש ולתפוס חפץ, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה וכדי למנוע עבירה על הוראותיו; על חפץ שנתפס לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969; סדרי כניסה למיתקן צבאי או למיתקן של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג) ייקבעו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על רשות הבטחון, לפי הענין; בפסקה זו, "חפץ" - לרבות חומר מחשב, ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;
(3)   על אף הוראות פסקה (2), לא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים בלבד, אלא לפי צו מאת שופט של בית משפט שלום.
           (ו)   הפר מחזיק או בעל של מאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחרי דרישה שהפנה אליו הרשם, רשאי הרשם להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע בפנקס, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל המאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.
           (ז)   דין הרשם ודין מי שפועל מטעמו כדין עובד המדינה.
דו"ח הגנה על הפרטיות
10א.   לא יאוחר מ-1 באפריל בכל שנה תגיש המועצה להגנת הפרטיות לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון שיכין הרשם על פעולות האכיפה והפיקוח בשנה שקדמה להגשת הדו"ח, בצירוף הערותיה שלהמועצה.
חובת מבקש מידע
11.   פניה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה –
(1)   אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו;
(2)   המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
(3)   למי יימסר המידע ומטרות המסירה.
פנקס מאגרי מידע
12.   (א)  הרשם ינהל פנקס מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור.
           (ב)  הפנקס יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור בסעיף 9.
           (ג)   על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במאגר של רשות בטחון, הפרטים המפורטים בסעיף 9(ב)(3), (4) ו-(5) לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור.
זכות עיון במידע
13.   (א)  כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.
           (ב)  בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן - המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.
           (ג)   בעל המאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל המאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.
           (ג1) אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.
           בסעיף קטן זה, "דין" - לרבות הלכה פסוקה.
           (ד)  האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע ייקבעו בתקנות.
           (ה)  הוראות סעיף זה וסעיף 13א לא יחולו –
(1)   על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג);
(1א) על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;
(2)   על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), תשכ"ז–1967;
(3)   כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;
(4)   על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן - מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;
(5)   על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(6) על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
עיון במידע שאינו בהחזקת בעל המאגר
13א.   בלי לגרוע מהוראות סעיף 13 –
(1)  בעל מאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה - המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק, תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון;
(2)  פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע עליו, וכן את שם בעל מאגר המידע ואת מענו.
14.   (א)  אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו.
           (ב)  הסכים בעל מאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע בתקופה שנקבעה בתקנות.
           (ג)   סירב בעל מאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.
           (ד)  מחזיק חייב לתקן מידע, אם בעל מאגר המידע הסכים לתיקון המבוקש או שבית משפט ציווה על התיקון.
תובענה לבית המשפט
15.   על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג), רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.
סודיות
16.   לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר 5 שנים.
אחריות לאבטחת מידע
17.   בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.
מחזיק במאגרים של בעלים שונים
17א.   (א)  מחזיק במאגרי מידע של בעלים שונים יבטיח כי אפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק למי שהורשו לכך במפורש בהסכם בכתב בינו לבין בעליו של אותו מאגר.
           (ב)  מחזיק שברשותו חמישה מאגרי מידע לפחות, החייבים ברישום לפי סעיף 8, ימסור לרשם, מדי שנה, רשימה של מאגרי המידע שברשותו, בציון שמות בעלי המאגרים, תצהיר על כך שלגבי כל אחד מן המאגרים נקבעו הזכאים בגישה למאגר בהסכם בינו לבין הבעלים, ושמו של הממונה על האבטחה כאמור בסעיף 17ב.
ממונה על אבטחה
17ב.   (א)  הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע (להלן - הממונה):
(1)   מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום לפי סעיף 8;
(2)   גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;
(3)   בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.
           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, הממונה יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א).
           (ג)   לא ימונה כממונה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.
סימן ב': דיוור ישיר
הגדרות
17ג.   בסימן זה –
           "דיוור ישיר" - פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;
           "פניה" - לרבות בכתב, בדפוס, בטלפון, בפקסימליה, בדרך ממוחשבת או באמצעי אחר;
           "שירותי דיוור ישיר" - מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים בכל אמצעי שהוא.
דיוור ישיר
17ד.   לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום בפנקס ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.
ציון מקור המידע
17ה.   לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.
מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר
17ו.   (א)  כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט –
(1)   ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר בפנקס מאגרי מידע;
(2)   הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;
(3)   זהותו ומענו של בעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה.
           (ב)  כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.
           (ג)   כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל-פיו בוצעה הפניה, כי מידע המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.
           (ד)  הודיע אדם לבעל מאגר המידע על דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל המאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.
           (ה)  לא הודיע בעל מאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל מאגר המידע לפעול כאמור.
           (ו)   הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או לאחיו.
תחולה על ידיעות
17ז.   הוראות סימן זה יחולו על ידיעות הנוגעות לענייניו הפרטיים של אדם, אף שאינם בגדר מידע, כשם שהן חלות על מידע.
אי תחולה על גוף ציבורי
17ח.   סימן זה לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו בסעיף 23(1) במילוי תפקידיו על פי דין.
שמירת דינים
17ט.   הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
פרק ג': הגנות
הגנות מה הן
18.   במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
(1)   הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
(2)   הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
(א)   הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
(ב)   הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
(ג)    הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
(ד)    הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;
(ה)   הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
(ו)    הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
(3)   בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.
פטור
19.   (א)  לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.
           (ב)  רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
           (ג)   "רשות בטחון", לענין סעיף זה - כל אחד מאלה:
(1)   משטרת ישראל;
(2)   אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא-הגנה לישראל;
(3)   שירות בטחון כללי;
(4)   המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(5)   הרשות להגנה על עדים.
נטל ההוכחה
20.   (א)  הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18(2) ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.
           (ב)  חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה בסעיף 
18(2).

           (ג)   חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף 18(2)(ב) או (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.
הפרכה של טענות הגנה
21.   הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.
הקלות
22.   בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:
(1)   הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
(2)   הוא לא התכוון לפגוע;
(3)   אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.
פרק ד': מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים
הגדרות
23.   בפרק זה –
           "גוף ציבורי" –
(1)   משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;
(2)   גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;
(3)   (נמחקה);

           "מאגר מידע", "מידע", "הרשם", ו"שימוש" - (נמחקו).
תחולה על ידיעות
23א.   הוראות פרק זה יחולו על ידיעות על עניניו הפרטיים של אדם, אף שאינן בגדר מידע, כשם שהן חלות על מידע.
איסור על מסירת מידע
23ב.   (א)  מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19 לקבל או למסור מידע לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק.
סייג לאיסור
23ג.   מסירת המידע מותרת, על אף האמור בסעיף 23ב, אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית –
(1)   בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:
(א)   מסירת המידע היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
(ב)   מסירת המידע היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;
(2)   מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
אולם לא יימסר מידע כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר.
חובותיו של גוף ציבורי
23ד.   (א)  גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
           (ב)  גוף ציבורי המוסר מידע בהתאם לסעיף 23ג יקיים רישום של המידע שנמסר.
           (ג)   גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג, והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לרשם ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף 12.
           (ד)  גוף ציבורי שקיבל מידע בהתאם לסעיף 23ג לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.
           (ה)  לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף המוסר.
מידע עודף
23ה.   (א)  מקום שמידע שמותר למסרו לפי סעיפים 23ב או 23ג מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אחר (להלן - מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע למסור לגוף המקבל את המידע המבוקש עם המידע העודף.
           (ב)  מסירת מידע עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו בתקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו.
מסירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות
23ו.   מסירת מידע המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות סעיפים 2 ו-8.
תקנות לענין מסירת מידע
23ז.   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת מידע מאת גופים ציבוריים.
23ח.   (בוטל).
פרק ה': שונות
דין המדינה
24.   חוק זה חל על המדינה.
מות הנפגע
25.   (א)  אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה.
           (ב)  אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיע כאמור יבואו הם במקום התובע או הקובל.
התיישנות
26.   תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים.
החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע
27.   על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות סעיפים 21, 23 ו-24 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם
28.   במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.
צווים נוספים
29.   (א)  בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)   על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;
(2)   על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שקבע בית המשפט;
(3)   על מסירת החומר הפוגע לנפגע;
(4)   על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו בסעיף 23ה, או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת.
           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט.
פיצוי בלא הוכחת נזק
29א.   (א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
           (ב)  (1)   במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
(2)   במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.
           (ג)   לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.
           (ד)  הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
           "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
           "המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
           "המדד הבסיסי" – מדד חודש מאי 2007.
אחריות בשל פרסום בעתון
30.   (א)  פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון כמשמעותו בפקודת העתונות (להלן - עתון), ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא לאור של העתון.
           (ב)  באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.
           (ג)   בסעיף זה, "עורך עתון" - לרבות עורך בפועל.
אחריות של מדפיס ומפיץ
31.   פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים ימים או פחות המוצא לאור על פי רשיון תקף, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס כמשמעותו בפקודת העתונות שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל פגיעה בפרטיות.
עונשין בעבירות של אחריות קפידה
31א.   (א)  העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה:
(1)   מנהל, מחזיק או משתמש במאגר מידע בניגוד להוראות סעיף 8;
(2)   מוסר פרטים לא נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע כנדרש בסעיף 9;
(3)   אינו מוסר פרטים או מוסר פרטים לא נכונים בהודעה המלווה בקשה לקבלת מידע לפי סעיף 11;
(4)   אינו מקיים את הוראות סעיפים 13 ו-13א לענין זכות העיון במידע המוחזק במאגר מידע, או אינו מתקן מידע על פי הוראות סעיף 14;
(5)   מאפשר גישה למאגר מידע בניגוד להוראות סעיף 17א(א) או אינו מוסר לרשם מסמכים או תצהיר בהתאם להוראות סעיף 17א(ב);
(6)   אינו ממנה ממונה על אבטחת מידע בהתאם להוראות סעיף 17ב;
(7)   מנהל או מחזיק מאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות סעיפים 17ד עד 17ו;
(8)   מוסר מידע בניגוד לסעיפים 23ב עד 23ה.
           (ב)  עבירה לפי סעיף זה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.
עוולה בנזיקין
31ב.   מעשה או מחדל בניגוד להוראות פרקים ב' או ד' או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
חומר פסול לראיה
32.   חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.
33.   בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 34א - בטל.
34.   בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, אחרי פסקה (12) יבוא:
"(13) עבירות על חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981".
שמירת דינים
35.   הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר.
ביצוע ותקנות
36.   שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר –
(1)   תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע;
(2)   תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;
(3)   כללי התנהגות ואתיקה לבעלים, למחזיקים או למנהלים של מאגרי מידע ולעובדיהם;
(4)   הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.
אגרות
36א(א)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –
(1)   אגרות בעבור רישום מאגר מידע ועיון בו לפי חוק זה;
(2)   אגרה, לתקופה שיקבע, בעבור מאגר מידע הרשום בפנקס (להלן – אגרה תקופתית), למעט מאגר מידע שבבעלות המדינה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים של אגרות תקופתיות לפי סוגים של מאגרים, וכן את מועדי התשלום של האגרה התקופתית, ותוספת אגרה לאגרה תקופתית שלא שולמה במועדה.
           (ב)  כספי אגרות שנגבו לפי סעיף זה ייועדו לרשם וליחידת הפיקוח לצורך פעולתם לפי חוק זה.
           (ג)   לא שולמה האגרה התקופתית או תוספת האגרה לאגרה התקופתית, לפי הענין, בתוך שישה חודשים מהמועד שנקבע בתקנות לתשלום תוספת האגרה, יותלה רישומו של המאגר בפנקס עד לתשלום.
תחילה
37.   תחילתו של פרק ב' ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.
                                        מנחם בגין                   משה נסים
                                                    ראש הממשלה                      שר המשפטים
        יצחק נבון

         נשיא המדינה